בלומדות יש מרכיבים של כלים פתוחים, ככל שיש משתנים שקובע אותם המשתמש ככל שיהיה הכלי פתוח. הם נשענים על עקרונות בהיביוריסטיים, יש גירוי, תגובה, חיזוק.
כשהייתי תלמידה בבית הספר היסודי, השתמשנו בלומדות בחשבון. היו תרגילים, ובחרנו בתשובה הנכונה, כאשר הייתה התשובה נכונה, קיבלנו חיזוק מילולי "מצויין" או משהו כזה וכאשר הייתה התשובה שגויה קיבלנו משוב "נסה שנית". אגב מה המצב של הלומדות היום? האם נעו לכיוון קונסטרוקטיביסטי יותר? יש לכם דוגמאות??
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אני מאוד מעודד שילוב הלומדות בהוראה. גם אם הם נשענים על עקרונות בהיביוריסטיים. במיוחד לתלמידים המתקשים. כי ההתנסות והחזרה על עקרון מסויים בתרגילים שונים זה מאוד עוזר להבנת החומר. והדבר לא יהיה מועיל יותר אם הלומדות נעו לכיוון הבקונסטרוקטיביסטי. לא נוכל לקבוע איזו שיטה מועילה וטובה יותר, לכל שיטה ותפיסה יש היתרונות והחסרונות.
השבמחק